Le texte Le vocabulaire Les révisions
Baba Batra
Daf 19a
לָא מַשְׁכַּחַתְּ לֵיהּ אִי בְּטַרְפָּא הָדַר פָּארֵי:
Traduction
the bees will not find it; if it is referring to a leaf, it will grow back.
וְלֹא נִבְרֶכֶת הַכּוֹבְסִין וְכוּ' אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ לֹא שָׁנוּ אֶלָּא מִן הַמַּחְמְצָן אֲבָל מִן הַנַּדְיָין אַרְבַּע אַמּוֹת תַּנְיָא נָמֵי הָכִי נִבְרֶכֶת הַכּוֹבְסִין אַרְבַּע אַמּוֹת וְהָא אֲנַן תְּנַן שְׁלֹשָׁה טְפָחִים אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ כִּדְרַב נַחְמָן
Traduction
§ The mishna teaches: Nor may one set up a launderer’s pond near his neighbor’s wall unless he distances it three handbreadths from the wall. Rav Naḥman says that Rabba bar Avuh says: They taught this only with regard to a soaking pond, in which soiled clothes are left to soak for several days. But in the case of a washing pond [hanadyan], where clothes are actively cleaned, four cubits are required. That opinion is also taught in a baraita: A launderer’s pond must be kept four cubits from one’s neighbor’s wall. But didn’t we learn in the mishna that one must keep a distance of only three handbreadths? Rather, must one not conclude from the baraita that the statement of Rav Naḥman is correct?
Rachi non traduit
מן המחמצן. נברכת ששורין בו את הבגדים יום או יומים בצואת כלבים עד שמחמיצין ומסריחין:
אבל מן הנדיין. נברכת שכובסין ומשפשפין בה מתוך שהמים נתזין למרחוק צריך להרחיק ד' אמות:
וְאִיכָּא דְּרָמֵי לְהוּ מִירְמֵי תְּנַן נִבְרֶכֶת הַכּוֹבְסִין שְׁלֹשָׁה טְפָחִים וְהָתַנְיָא אַרְבַּע אַמּוֹת אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ לָא קַשְׁיָא כָּאן מִן הַמַּחְמְצָן כָּאן מִן הַנַּדְיָין רַב חִיָּיא בְּרֵיהּ דְּרַב אַוְיָא מַתְנֵי לַהּ בְּהֶדְיָא אֶלָּא אִם כֵּן הִרְחִיק מִשְּׂפַת מַחְמְצָן וְלַכּוֹתֶל שְׁלֹשָׁה טְפָחִים:
Traduction
And some raise this as a contradiction, and present the mishna and baraita as apparently conflicting sources. We learned in the mishna that a launderer’s pond must be kept three handbreadths from his neighbor’s property. But isn’t it taught in a baraita that four cubits are required? Rav Naḥman says that Rabba bar Avuh says: This is not difficult. Here, the mishna is referring to a soaking pond, which requires three handbreadths; there, the baraita is referring to a washing pond, in which case four cubits are necessary. Rav Ḥiyya, son of Rav Avya, teaches the mishna explicitly as reading: Unless he distanced three handbreadths from the rim of the soaking pond and the wall.
וְסָד בְּסִיד אִיבַּעְיָא לְהוּ וְסָד בְּסִיד תְּנַן אוֹ דִילְמָא אוֹ סָד בְּסִיד תְּנַן
Traduction
§ The mishna teaches that one who digs a pit must distance it three handbreadths from another’s property and plaster it with lime. A dilemma was raised before the Sages: What is the precise wording of the mishna? Did we learn: And plasters with lime, meaning that the walls must be plastered with lime in addition to distancing the pit three handbreadths, or perhaps we learned: Or plasters with lime, i.e., one may plaster the walls with lime instead of digging the pit at a distance of three handbreadths.
Rachi non traduit
ה''ג או סד בסיד תנן. כלומר או ירחיק או סד:
פְּשִׁיטָא דִּוְסָד בְּסִיד תְּנַן דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ דְּאוֹ סָד בְּסִיד תְּנַן אִם כֵּן לִיעָרְבִינְהוּ וְלִיתְנִינְהוּ
Traduction
The Gemara answers: It is obvious that we learned: And plasters with lime, as, if it enters your mind that we learned: Or plasters with lime, which is the same as what is stated in the clause of the mishna discussing olive refuse, if so, let the tanna combine them and teach them together. If the same halakha applied in all circumstances, all of the mishna’s cases could be taught together.
Rachi non traduit
ליערבינהו. לתרתי בבי רישא ומציעתא דהתם או סד בסיד תנן אלא מדלא ערבינהו ש''מ דברישא וסד בסיד תנן דבעינן תרוייהו הרחקה וסיד:
דִּילְמָא מִשּׁוּם דְּלָא דָּמֵי הַאי הֶיזֵּיקָא לְהַאי הֶיזֵּיקָא רֵישָׁא הֶיזֵּיקָא דִמְתוּנָא סֵיפָא הֶיזֵּיקָא דְהַבְלָא
Traduction
The Gemara answers: This is not proof, as perhaps these cases are taught separately because this type of damage is not similar to that type of damage. The first clause of the mishna addresses the issue of damage due to moisture, whereas the last clause addresses the issue of damage due to heat.
תָּא שְׁמַע רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר סֶלַע הַבָּא בְּיָדַיִם זֶה חוֹפֵר בּוֹרוֹ מִכָּאן וְזֶה חוֹפֵר בּוֹרוֹ מִכָּאן זֶה מַרְחִיק שְׁלֹשָׁה טְפָחִים וְסָד בְּסִיד וָזֶה מַרְחִיק שְׁלֹשָׁה טְפָחִים וְסָד בְּסִיד טַעְמָא דְּבָא בְּיָדַיִם הָא לֹא בָּא בְּיָדַיִם לֹא
Traduction
The Gemara suggests: Come and hear a proof from a baraita. Rabbi Yehuda says: With regard to rock that is so soft it crumbles in one’s hands, this one digs his pit from here, on his property, and that one digs his pit from there. This one distances his pit three handbreadths and plasters with lime, and that one distances his pit three handbreadths and plasters with lime. The Gemara analyzes this ruling: The specific reason one must also plaster with lime is that he is using rock that crumbles in one’s hands, from which it may be inferred that if it is rock that does not crumble in one’s hands, one would not be required to plaster with lime as well.
Tossefoth non traduit
ה''ג ר''ח בא בידים אין לא בא בידים לא אלמא או סד בסיד תנן. דדוקא בא בידים בעי הרחקה וסיד ומשני הוא הדין לא בא ובא בידים איצטריך ליה כו' ויש ספרים דלא גרסי האי דיוקא אלא משני בא בידים שאני ודקארי לה מאי קארי כו' ואין נראה דהיכי בעי למיפשט וסד בסיד תנן הא איכא למיבעי ההיא דרבי יהודה גופיה אי תרוייהו בעי אי לאו כיון דהשתא סבר דאין חילוק בין בא בידים ללא בא:
הוּא הַדִּין דְּאַף עַל גַּב דְּלֹא בָּא בְּיָדַיִם נָמֵי סָד בְּסִיד וּבָא בְּיָדַיִם אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא כֵּיוָן דְּבָא בְּיָדַיִם לִיבְעֵי רַוְוחָא טְפֵי קָא מַשְׁמַע לַן:
Traduction
The Gemara answers: One could say that the same is true, i.e., that even though he is using rock that does not crumble in one’s hands, he must also plaster with lime. And it was necessary for the tanna to mention the case of rock that crumbles in one’s hands, as it might enter your mind to say that since it crumbles in one’s hands, let us require a greater distance. Therefore, the tanna teaches us that this is not the case.
Rachi non traduit
בא בידים אצטריך. למנקט ליה לתנא ואע''ג דה''ה ללא בא בידים:
מַרְחִיקִין אֶת הַגֶּפֶת וְאֶת הַזֶּבֶל וְאֶת הַמֶּלַח וְאֶת הַסְּלָעִים וְכוּ' תְּנַן הָתָם בַּמֶּה טוֹמְנִין וּבַמָּה אֵין טוֹמְנִין
Traduction
§ The mishna teaches that one must distance the solid residue of produce that has been pressed free of its oil, and animal manure, and salt, and lime, and rocks three handbreadths from the wall of another, or plaster its receptacle with lime. The Gemara comments: We learned in a mishna there (Shabbat 47b): With what substances may one insulate a pot of cooked food on Shabbat eve, and with what substances may one not insulate it?
Rachi non traduit
במה טומנין. את החמין בשבת דאמור רבנן דאסור להטמין בדבר המוסיף הבל והתם מפרש טעמא גזירה שמא יטמין ברמץ:
אֵין טוֹמְנִין לֹא בַּגֶּפֶת וְלֹא בַּזֶּבֶל וְלֹא בַּמֶּלַח וְלֹא בַּסִּיד וְלֹא בַּחוֹל בֵּין לַחִין בֵּין יְבֵשִׁין מַאי שְׁנָא הָכָא דְּקָתָנֵי סְלָעִים וְלָא קָתָנֵי חוֹל וּמַאי שְׁנָא הָתָם דְּקָתָנֵי חוֹל וְלָא קָתָנֵי סְלָעִים
Traduction
One may insulate the pot neither with the solid residue of produce that has been pressed free of its oil, nor with manure, nor with salt, nor with lime, nor with sand, whether those materials are moist or whether they are dry. All of these materials spontaneously generate heat when piled up for an extended period of time. Therefore, they add heat to the pot they insulate. The Gemara asks: What is different here that the mishna teaches the halakha in the case of rocks and it does not teach the halakha in the case of sand, and what is different there that it teaches the halakha in the case of sand and it does not teach the halakha in the case of rocks?
אָמַר רַב יוֹסֵף לְפִי שֶׁאֵין דַּרְכָּן שֶׁל בְּנֵי אָדָם לְהַטְמִין בִּסְלָעִים אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי וְכִי דַּרְכָּן שֶׁל בְּנֵי אָדָם לְהַטְמִין בְּגִיזֵּי צֶמֶר וּלְשׁוֹנוֹת שֶׁל אַרְגָּמָן דְּתַנְיָא טוֹמְנִין בְּגִיזֵּי צֶמֶר וּבְצִיפֵּי צֶמֶר וּבִלְשׁוֹנוֹת שֶׁל אַרְגָּמָן וּבְמוֹכִין וְאֵין מְטַלְטְלִין אוֹתָן
Traduction
Rav Yosef says: There is a practical reason for this difference. Rocks are not mentioned there because it is not customary for people to insulate food with rocks. Abaye said to him: And is it customary for people to insulate food with wool fleece and tabs of purple wool? As it is taught in a baraita: One may insulate food with wool fleece; with combed wool clumps, which are unwoven; with tabs of purple wool; and with swatches of soft material; but one may not move them on Shabbat because they are set-aside [muktze].
Rachi non traduit
לשונות של ארגמן. צמר צבוע ואחר כך חזרו והחליקוהו במסרק ועשוי לשונות לשונות:
וכי דרכן להטמין בהן. ואפ''ה איירי בהו רבנן:
ציפי צמר. לאחר שסרקו ונפצו במסרק:
ובמוכין. של שחקי בגדים שהסורק מוציא מבגדי הצמר בקוצים:
ואין מטלטלין אותם. שהן מוקצים למלאכת בגדים:
אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי יַגִּיד עָלָיו רֵעוֹ תְּנָא הָכָא סְלָעִים וְהוּא הַדִּין לְחוֹל תְּנָא הָתָם חוֹל וְהוּא הַדִּין לִסְלָעִים אֲמַר לֵיהּ רָבָא אִי יַגִּיד עָלָיו רֵעוֹ לִיתְנִינְהוּ לְכוּלְּהוּ בַּחֲדָא וְלִיתְנֵי חֲדָא מִנַּיְיהוּ בְּאִידַּךְ וְהוּא הַדִּין לְאִידַּךְ
Traduction
Rather, Abaye said that the tanna follows the biblical aphorism in the verse that states: ''Its neighbor tells about him'' (Job 36:33), i.e., one example is mentioned and the same applies to the other case. He taught the halakha in the case of rocks here and the same is true of sand; he taught the halakha in the case of sand there and the same is true of rocks. Rava said to Abaye: If this is correct, that ''its neighbor tells about him,'' let him teach the halakha of all of these examples in one case, and let him teach the halakha of just one in the other case, and it can be said that the same is true with regard to the others.
Rachi non traduit
ה''ג אי יגיד עליו ריעו ליתנינהו לכולהו בחדא וליתני חדא מינייהו באידך ולימא כו':
ליתנינהו לכולהו. כל הנך משום הבלא בחדא או כאן או אצל שבת:
אֶלָּא אָמַר רָבָא הָתָם הַיְינוּ טַעְמָא דְּלָא קָתָנֵי סְלָעִים מִשּׁוּם דִּמְשַׁתְּכִי לַהּ לִקְדֵרָה הָכָא הַיְינוּ טַעְמָא דְּלָא קָתָנֵי חוֹל מִשּׁוּם דְּמֵחַמִּימֵי חָיֵים וּמִקָּרִירֵי קָרֵיר
Traduction
Rather, Rava said: There, this is the reason that the tanna does not teach the halakha in the case of rocks: Because they break, i.e., scratch, the pot, and consequently people do not use them for insulating food at all. Here, this is the reason that the tanna does not teach the halakha in the case of sand: Because it heats hot items and cools cold items, and therefore it does not cause any damage to the wall.
Rachi non traduit
הנך משום דמשתכי לה לקדירה. שמשברין את הקדירה כך שמעתי כאן ובכל מקום שמעתיו שמעלה חלודה:
דמחממי חיים. כשנותנין בו דבר חם הוא מתחמם וגבי הטמנה מחמימי הוא אבל גבי כותל קריר:
Tossefoth non traduit
משום דמשתכי. פי' הקונטרס דמשברין הקדירה אין דרך להטמין בהן ואם תאמר אכתי תיקשי וכי דרך להטמין בגיזי צמר כדפריך לעיל וי''ל דלעיל הוה בעי למימר דאין דרך להטמין בסלעים לפי שההבל יוצא מבין הסלעים ואינו מתקיים ואעפ''כ לפעמים טומנין בהן להכי פריך שפיר מגיזי צמר דתני לה משום דלפעמים טומנין בהן אבל הכא קאמר דאין דרך להטמין כלל בהן לפי שמשברין הקדירה והואיל ומילתא דלא שכיח היא כלל לא חש למיתנייה ועוד יש לפרש דכיון דלא שכיחא היא כלל שרי להטמין בהן דבמילתא דלא שכיחא לא גזרו בהו רבנן וכן מנהג שלנו שאנו נוהגין להטמין בסלעים שהאש יוצא מהן שקורין קיילו''ש אבל מ''מ קשיא מה שהקשה בקונטר' דבכל מקום הוי שיתוך לשון חלודה כמו באלו מציאות (ב''מ דף כו.) דשתיך טפי ובפ' הבונה (שבת דף קב:) דכיון דמשתכי לא עבדי הכי ובפרק קמא דתענית (דף ח.) אם ראית דור שהשמים משתכין עליו כנחושת ומפרש ר''ת בענין אחר דמשתכי דהבל שלהן מקלקל המאכל ולר''י נראה כפירוש רבינו חננאל דמה שאמר להרחיקם משום דמשתכי שמלקין את הארץ ומחלידים אותה ומעלין עפר תיחוח כדאמרינן לקמן גבי זרעים ולא משום הבל דאין מוסיפין שום הבל וטומנין בהן ואפילו לפי הספרים דגרסי סלעים היינו טעמא דלא קתני להו התם יש לפרש דהכי קאמר דלהכי לא קתני להו התם משום דטעמא דהכא שצריך להרחיקם לא משום הבל אלא משום דמשתכי וה''ר מרדכי הביא ראיה מירושלמי דגרסי' התם איתמר שהסלעים מרתיחין והכא איתמר שאין הסלעים מרתיחין א''ר יוסי כאן וכאן אין הסלעים מרתיחין אלא מפני שעושים עפר תיחוח ומלקין ארעית הכותל:
דמחממי חיים. והא דאמר בפ' כירה (שבת דף לח:
ושם ד''ה ולא) ביצה אין טומנין אותה לא בחול ולא באבק דרכים התם בחול שהוחם מחמת השמש דומיא דאבק דרכים:
וְהָא תָּנֵי רַבִּי אוֹשַׁעְיָא חוֹל הָתָם בִּמְתוּנָא תַּנָּא דִּידַן נָמֵי לִיתְנֵי וְלוֹקְמֵיהּ בִּמְתוּנָא הָא תְּנָא לֵיהּ אַמַּת הַמַּיִם
Traduction
The Gemara asks: But Rabbi Oshaya taught in a baraita that one must distance sand from his neighbor’s wall. The Gemara answers: There, it is referring to damp sand, which must be kept at a distance due to its moisture. The Gemara challenges: Let the tanna of our mishna also teach the halakha in the case of sand and we will interpret it as referring to damp sand. The Gemara answers: This tanna already taught the case of a water channel, which is a source of dampness, and therefore there was no need to mention damp sand as well.
Rachi non traduit
והתנא רבי אושעיא. להרחקות דמתני' בתוספתא שלו וקאמר חול גבייהו:
במתונא. אצל היזק לחלוח שנאה ובחול לח ולא אצל היזק הבל:
אַטּוּ מִי לָא קָתָנֵי אַמַּת הַמַּיִם וְקָתָנֵי נִבְרֶכֶת הַכּוֹבְסִין
Traduction
The Gemara rejects this answer: That is incorrect, as is that to say that the mishna includes only one example of a source of dampness? Doesn’t the mishna teach the case of a water channel? And yet it also teaches the example of a launderer’s pond. This demonstrates that the mishna teaches many cases, despite the similarity between them, and therefore it should have mentioned the halakha in the case of sand as well.
הָנְהוּ צְרִיכִי דְּאִי תְּנָא אַמַּת הַמַּיִם מִשּׁוּם דִּקְבִיעָא אֲבָל נִבְרֶכֶת הַכּוֹבְסִין דְּלָא קְבִיעָא אֵימָא לָא וְאִי תְּנָא נִבְרֶכֶת הַכּוֹבְסִין מִשּׁוּם דִּקְווּ וְקָיְימִי אֲבָל אַמַּת הַמַּיִם לָא צְרִיכָא:
Traduction
The Gemara answers: Both of those particular examples are necessary, as, had the tanna taught only the case of a water channel, one would have claimed that a distance must be kept because it is fixed, i.e., water constantly passes through it. But with regard to a launderer’s pond, which is not fixed, as it sometimes holds water and sometimes does not, one might say that one need not distance it from his neighbor’s property. And conversely, had the tanna taught only the case of a launderer’s pond, one might have said that this must be distanced because its water is fixed and standing in one location and therefore leaks out. But with regard to a water channel, one might say distancing it is not required. Consequently, it is necessary to state both examples. By contrast, including the halakha in the case of sand would not add any novel understanding.
Rachi non traduit
נברכת כובסין. לא קביעא כאמת המים שאמת המים עשויין להיות שם עולמית אבל זו הכובס פעמים שמשתנה לאומנות אחרת:
דקוו וקיימי. וליחלוחן קשה יותר משל מים חיים:
מַרְחִיקִין אֶת הַזְּרָעִים וְאֶת הַמַּחֲרֵישָׁה וְכוּ' זְרָעִים תִּיפּוֹק לֵיהּ מִשּׁוּם מַחֲרֵישָׁה בְּמַפּוֹלֶת יָד
Traduction
§ The mishna teaches: One must distance seeds, i.e., one may not plant seeds, and one may not operate the plow, and one must eliminate urine, three handbreadths from the wall of another. The Gemara asks: Why is it necessary to mention seeds? Let him derive this requirement to distance the seeds due to the requirement to distance a plow, as in any event the ground must be plowed before it can be sown? The Gemara answers: This is referring to planting with a single hand motion, which is performed without plowing.
Rachi non traduit
תיפוק ליה משום מחרישה. שהרי חרשו תחילה ואפי' לא זרע ליה תנא לי' מרחיקין:
במפולת יד. שזרעו בלא חרישה חופר במרה ואינו מעמיק כעומק המחרישה:
מַחֲרֵישָׁה וְתִיפּוֹק לֵיהּ מִשּׁוּם זְרָעִים בְּחוֹרֵשׁ לְאִילָנוֹת וְתִיפּוֹק לֵיהּ מִשּׁוּם מַיָּא תַּנָּא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל קָאֵי דִּכְתִיב לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם
Traduction
The Gemara further challenges: The mishna teaches that one must distance a plow; but let him derive this requirement to distance a plow due to the requirement to distance the seeds, as plowing is preparation for planting. The Gemara answers: This is referring to one who plows to prepare the ground for trees. The Gemara challenges: But if so, let him derive this requirement to distance a plow due to the requirement to distance the water. If there are trees, there must be a water channel to irrigate them, and arranging one’s field in such a manner should be prohibited for that reason. The Gemara answers: The tanna is referring to Eretz Yisrael, concerning which it is written: ''And drinks water as the rain of heaven comes down'' (Deuteronomy 11:11). In Eretz Yisrael, water channels were not needed.
Rachi non traduit
ותיפוק ליה משום זרעים. שסתם חורשין סופן לזרוע והא קתני זרעים:
בחורש לאילנות. שיש שם אילנות מימים רבים ובא לחרוש תחתיהם להשביחן:
ותיפוק ליה משום מיא. שצריך להשקותן תמיד וכיון דאי אפשר לזרעים בלא מים למה ליה למתנינהו הא תנא ליה הזיק דליחלוח אצל כותל:
לְמֵימְרָא דִּזְרָעִים
Traduction
The Gemara asks: Is this to say that seeds
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source